סליחה מחילה כפרה 

מאת: נח גוטמן | 10/7/2011 על דא ועל הא

על מה שלא הייתי צריך לומר - ואמרתי,

על מה שהייתי צריך לומר - ולא אמרתי,

על חיוכים שהייתי צריך לחייך - וצעקתי,

ועל צעקות שהייתי צריך לצעוק - וחייכתי,

על הידועים לנו ועל שאינם ידועים לנו,

ושנזכה כולנו לגמר חתימה טובה, ושיתקבלו כל התפילות.

+ הוספת תגובה

תגובות

מעשה ברבי ישראל מסלנט..

פיני | 10/7/2011 10:56:16 AM

שהיה בדרכו לתפילת כל נדרי. בדרך שמע קול בכי של תינוק מאחד הבתים.נכנס וראה תינוק בוכה בעריסה, ואחותו הגדולה שהייתה אמורה לנענע העריסה נרדמה, וידע כי האימא הלכה לתפילת כל נדרי. לא רצה להעיר הילדה כי חשב שבודאי עייפה לכן נרדמה. החל הוא לנדנד העריסה כדי להרגיע התינוק, ביינתים בבית הכנסת מחכים לרב, ומשתוממים כיצד הרב אינו מגיע לתפילה כל כך חשובה,המתינו והמתינו עד שהגיע זמן תפילה, והתפללו בלעדיו. הרב המשיך לנענע העריסה עד בואה של האם מבית הכנסת. גם האם וגם המתפללים ששמעו הסיפור לא הבינו כיצד הרב מוותר על תפילה כל כך חשובה כדי לא להעיר הילדה ולהרגיע התינוק. עד שהרב הסביר להם כי מצוות שבין אדם לחברו חשבות לעין ערוך מכל תפילה, ואפילו מתפילת כל נדרי.

תגובת הדוס: אינני חושב שזה קשור לבין אדם לחברו או בין אדם למקום.

כל נדרי זה אפילו לא דרבנן, רק מנהג, ואילו גמילות חסדים זו מצוות עשה דאורייתא "מן החמורות ומן העיקרים הנדרשים מהאדם" כלשון רבנו יונה בשערי תשובה.

מעשה בר' אריה לוין "אבי האסירים".

פיני | 10/9/2011 7:34:58 AM

ערב סוכות הלך הרב לחנות כדי לקנות אתרוג. בנו של בעל החנות שם לב כי החרדים שבאו לקנות אתרוגים, השקיעו זמן רב בבדיקת האתרוגים ואפילו השתמשו בזכוכית מגדלת כדי למצוא אתרוג מהודר,אולם הרב נכנס לחנות, ומשראה אותו בעל החנות, הוציא אתרוג מהמגירה ומסרה לר' אריה לוין, הרב הכניס האתרוג לכיסו ויצא מהחנות. הדבר היה לפלא בעיני הילד, כיצד זה הרב אפילו איננו בודק האתרוג?! רץ אחרי הרב ושאל אותו שאלה זו. ענה הרב:" להם יש הרבה זמן כדי לבדוק אתרוגים, לי אין זמן כי אני ממהר להאכיל חולה בבית החולים,הם מקפידים להדר במצוות ארבעת המינים, ואני מהדר במצוות ביקור חולים."

ברסלב – נווה צדיקים - צדיקים